על האי הקפריסאי, שבו רוב האוכלוסייה היא יוונית אורתודוקסית, כנסיית פאנאגיה כריסורויאטיסה בפאפוס (Agia Kyriaki Chrysopolitissa)) היא הגשמת חלום מרגש עבור זוגות קתולים רבים שרוצים לקיים את טקס החתונה שלהם במקום המקודש והיפה הזה, ששורשיו נטועים בימי הבזיליקה הגדולה של קפריסין במאה ה-4 לספירה.
כנסיית פאנאגיה כריסורויאטיסה בפאפוס: הכנסייה בעמוד סנט פאולוס
כנסיית פאנאגיה כריסורויאטיסה בפאפוס - הידועה גם בשמות נוספים, כמו Agia Kyriaki ע"ש הקדוש קיריאקי, פאנאגיה כריסורויאטיסה ע"ש גבירתנו של ערי הזהב, הכנסייה בעמוד פאולוס והכנסייה הקתולית של פאולוס – מהווה נקודת ציון דתית חשובה באיזור קאטו בפאפוס, ואף הוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1980.
זוהי כנסייה יפהפייה הצבועה בגווני שזיף אדמתיים השוכנת בין חורבותיה של הבזיליקה הביזנטית העתיקה, ושימשה כמקום פולחן גותי עם עמודים צליפה ששימשו בעבר לענישת פורעים. אחד מהעמודים הללו, הנמצא ממש מחוץ לחומות הכנסייה, הוא עמוד סנט פאולוס (St. Paul’s Pillar), על שם הקדוש הנוצרי שהוענש ע"י המושל הרומי בהטפת הנצרות בקפריסין.
ההיסטוריה הפתלתלה של הכנסייה אינה יוצאת דופן בהתחשב בכך שקפריסין נשלטה בעברה בידי תרבויות ועמים רבים - אשור, פרס, מצרים הקדומה, אלכסנדר הגדול, האימפריות הרומית והביזנטית, ופשיטות ערבים. בשל היותה תחנת עצירה מבוקשת בדרכם של מסעי הצלב והגעתם של הצלבנים למקום - איבדה קפריסין מקדשים רבים במהלך הכיבוש העות'מאני, ולכן בהחלט מפליא שהכנסייה שרדה את כל אותן הפרעות והתקופות המאתגרות.
הכנסייה הגותית שנבנתה במאה ה-13 ליד הכנסייה הקדושה נהרסה, וחורבותיה, שקשה להבדיל בינן לבין שרידי הבזיליקה הראשונה, יוצרת סביבה יפה לטיולים ולצילומי חתונה.
המבנה המקודש, שעומד היום על כמה מיסודות הבזיליקה הקדומה, הוקם בסביבות 1500 לספירה בתקופת השלטון הוונציאני, באתר של כנסייה קדומה שנהרסה ברעידת האדמה של 1159.
כנסיית פאנאגיה כריסורויאטיסה בפאפוס היא יעד מבוקש ופופולארי לטקסי חתונה מרגשים עבור זוגות אנגליקנים וקתולים, והיא יכולה להכיל עד 200 אורחים.
קראו עוד
קראו פחות
מנזר כריסורויאטיסה בפאפוס (Panagia Chrysorogiatissa Monastery) ממוקם ליד יער בכפר פאנאיה ומהוה את אחד מאתרי המורשת הדתית החשובים ביותר של פאפוס. המנזר נוסד בשנת 1152 לספירה, בתקופת שלטונו של מנואל קומננוס הראשון (Manuel Komnenos). את המקום בנה נזיר בשם איגנציוס שהכניס לכאן סמל של הבתולה מריה שצייר לכאורה המטיף סנט לוק. כיום פועל בקרבת מקום מוזיאון המציג פריטים עתיקים רבים, וכמובן – יקב נזירים היסטורי שינעים לכם את הביקור בטעמי ענבים מיוחדים.
מרים הבתולה ויקב נזירים מיוחד
המנזר – במהלך ביקורו של הנזיר הרוסי ואסיליוס ברסקי בשנת 1735, הוא מצא כנסייה צנועה עם שלושה תאים וכמה נזירים ששמרו על המקום בעבודה חקלאית ורעיית צאן. למרות הדלות ששררה במקום, הנזיר הרוסי התרשם ממיקומו שהיה נטוע בקרקע פורייה עם טל בוקר רענן ואוויר נקי וזך.
האגדה סביב הקמתתה של הכנסייה בסביבת המנזר מרתקת גם היא. בתקופה הראשונה של שלטון האייקוקלזם הביזנטי, הושלך ציור של מרים הבתולה, שככל הנראה צוייר על ידי המטיף סנט לוק, לים האסיאתי, כדי להגן עליה מפני הרס. ב-15 באוגוסט 1152, נזיר בשם איגנציוס, שהתאמן לא הרחק משם, הבחין במשהו זוהר על החוף ועקב אחריו בתוך המים, שם מצא את הציור של מרים הבתולה. מאוחר יותר באותו הלילה, חלם איגנציוס על מלאך שאמר לו לבנות כנסייה שתשמור על המנזר, וכך היה. הסמל ההיסטורי של מרים מוצג עד היום במנזר כשהוא עטוף כסף וזהב, ולצידו ניתן למצוא עוד עשרות יצירות אמנות יקרות, וכן ספרייה עמוסה בספרים ומסמכים יקרים, שהפכו את המקום לאתר עלייה לרגל חשוב. ב-1821 גילוי הטורקים את עושרו הרב של המנזר ובזזו אותו. הנזירים בנו מחדש את האחוזה, אבל שריפה שפרצה במקום ב-1967 הרסה את הספרייה, חדר האוכל וחפצים יקרים נוספים.
כיום, עדיין מוצגים במוזיאון הסמוך סמלים חשובים רבים, צלבים, נברשות ונציאניות, שרידים ומסמכים שונים.
יקב המנזר הוא עוד אתר מרתק לבקר בו כאן. ראיות שונות מוכיחות כי כבר בשנת 1751 לספירה הופק היין בכדי חרס שנמצאו בשטחי המנזר. ב-1984 החליט הקדוש אבוט דיוניסיוס לייצר שוב יין ביקב המנזר, וכיום הוא מתפרש על פני 25 דונם של כרמים מעובדים עליהם גדלים זני ענבים מקומיים המייצרים כ-50 אלף בקבוקי יין בשנה.
קראו עוד
קראו פחות
כ-6 ק"מ מהים, בעמק טבעי בין הכפרים טאלה (Tala) וצדה (Tsada), שוכן מנזר איוס נאופיטוס בפאפוס המגולף בסלע ומתנשא לגובה של כ-450 מטר. המנזר נוסד על ידי סנט נאופיטוס אנקליסטרוס (1134–1214), נזיר אורתודוקסי שמתועד בכתבים באירועי מסעי הצלב הראשונים.
מה הופך את מנזר איוס נאופיטוס בפאפוס לכל כך ייחודי?
מנזר Agios Neophtos בפאפוס הוא קומפלקס של מנזר המוקדש לסנט נאופיטוס. זוהי האנדרטה החשובה ביותר מסוגה בפאפוס קפריסין, המציעה עושר תרבותי רך, ואלמנטים אדריכליים ייחודיים המשלבים חללים טבעיים שנחצבו במערה ונוצרו ביד אדם.
בשנת 1159, הקים נאופיטוס את משכן הנזיר שלו והתיישב בתוך מערה טבעית קטנה, שעם הזמן הפכה לקפלה קטנה עם תא צנוע ללינה ולמקלט. בשנת 1170 לקח אותו הבישוף של פאפוס, בזיל קינמו, תחת חסותו והוא הפך לתלמידו הנלהב. בשנים שלאחר מכן התפתחה סביב המערה קהילה נזירית קטנה ואדוקה. בכדי להתאים את המקום לאורחות החיים הנזיריים, נבנו במתחם מספר חדרים שהיו תלויים בסלע, ומוקמו ליד חלל שהוקדש להתבודדות. מאוחר יותר, החלל התרחב וקושט ביצירות אמנות מרהיבות, שחלקן הושחתו ונהרסו עם הזמן בשל תנועת המבקרים הרבה למקום.
מחוץ למתחם תוכלו להתרשם מבזיליקת קתוליקון (Katholikon) שהוקמה בהשראת ונציה של המאה ה-16, וכאן ניתנו כל השירותים הדתיים של מנזר איוס נאופיטוס.
המנזר עצמו מהווה עדות מרתקת אודות אורחות חייהם של הנזירים שהיו נהוגים במאה ה-12, התקופה הסוערת של מסעי הצלב. כמה אלמנטים במנזר, כמו ציורי קיר, רישומים וכתובות, מוסיפים לערכו ההיסטורי והתרבותי של המנזר, כמו גם המוזיאון הסמוך, הפתוח לביקור במחיר סמלי, ומציג כתבי יד, ספרים דתיים עתיקים, בגדי נזירים, מפות קפריסאיות, כלי חרס, סמלים ופריטים היסטוריים אחרים.
קראו עוד
קראו פחות
